פוליטיקלי קורקטנס כמחלה אוטואימיונית

לפני כשבועיים עלו בשדה התעופה של מינאפוליס שבמדינת מינסוטה שישה אימאמים מוסלמים על טיסת חברת U.S. Airways לפיניקס שבמדינת אריזונה. השישה, חברי פדרצית האימאמים של צפון אמריקה, עוררו אי נוחות בקרב הנוסעים בטרמינל עוד טרם עלייתם למטוס כאשר פצחו בקריאות "אללה" רמות כשנשמעה הקריאה לעליה למטוס. שלושה מהם אף נבדקו בדיקות נוספות כאשר התברר כי קנו כרטיס לכיוון אחד ולא הביאו עמם כל מטען – דבר המעלה דגל אדום ברוב שדות התעופה בעולם ומחייב בידוק בטחוני נוסף. בסופו של דבר עלו השישה על המטוס ללא עיכוב ואז לדברי הנוסעים וצוות המטוס החלו השישה להתנהג בצורה מחשידה.

כמה מהם התיישבו במקומות שאינם המקומות המסומנים שניתנו להם, התחלקו לזוגות ומיקמו עצמם במחלקה הראשונה, באמצע מחלקת התיירים ובסוף המטוס. שלושה מהם ביקשו מהדיילות חגורות הארכה מיוחדות המיועדות לאנשים כבדי משקל שאינם מסוגלים להשתמש בחגורה סטנדרטית של מושב מטוס – וזאת למרות שאיש מהם אינו בעל משקל יתר. גם אחרי שקיבלו השלושה את מאריכי החגורות, לדברי הדיילת, לא עשו בהם כל שימוש ובמקום זאת הניחו אותם על רצפת המטוס. דבר נוסף שהעלה את החשדות נגדם הוא תפילות נמרצות ושימוש במילים "אל קעידה", "בוש" ו-"עירק" שנאמרו בבליל של ערבית ואנגלית על פי עדויות של נוסעים שישבו בסמיכות להם. לאחר התייעצות של צוות המטוס עם מטה החברה הוחלט להורידם מהטיסה. איש ביטחון ליווה אותם בחזרה אל שער היציאה ושם נמסרו השישה לרשויות והובלו אזוקים לחקירה שלאחריה שוחררו.

המקרה עורר סערה קשה בקהילה המוסלמית בארה"ב, אליה נמשכו כזבובים לזבל כל ארגוני השנאה המוסלמים הפועלים בארה"ב, כדוגמת CAIR. אלו מיהרו להאשים את חברת U.S airways באפליית ששת האימאמים על רקע דתי וגזעני. מעניין לציין כי את כל אלו הצועקים חמס לא מעניינת כלל התנהגותם התמוהה של האימאמים בטרמינל ובמטוס. את ארגוני זכויות האדם שנרתמו למשימה לסחוט כספים מחברת התעופה בתביעת ענק לא מעניין כלל שבעולם שאחרי פיגועי האחד עשר בספטמבר אנשים רגישים מעט להתנהגות משונה שאין לה הסבר במטוסים, ובייחוד כאשר מדובר באנשי דת מוסלמים. ארגוני המוסלמים בארה"ב שכל מה שמעניין אותם הוא תביעת עלבונם לא שואלים עצמם מדוע היו צריכים שלושה אנשים רזים לבקש חגורות נוספות מצוות המטוס. את ארגוני הליברלים שמעדיפים נימוס על ביטחון לא מעניין לשאול מדוע התחלקו האימאמים לזוגות והתיישבו בקדמת, אמצע וסוף המטוס תוך שימוש במקומות שלא יועדו להם – סוג של פיזור ישיבה שדוגמתו נצפה ונלמד לאחר הפיגועים בספטמבר הנורא ההוא. את הארגונים המעוניינים להסביר לכולנו שאין כל קשר בין מוסלמים לטרור לא מעניינת נוחות או שלוות נפשם של הנוסעים האחרים שנאלצו בזמנים טעונים כאלו לשמוע קריאות "אללה" רמות שקראו הששה בעת העליה למטוס. עוד לא מעניינת היא העובדה שלחלק מהאימאמים עבר של תמיכה בטרור לכאורה הכוללת חברות בארגון שנכסיו הוקפאו בשל הזרמת כספים לחמאס ופרסום גילויי דעת הגורסים כי כלל לא היו מוסלמים מעורבים בפיגועי האחד עשר בספטמבר. כל רצונם של אלו המוזכרים לעיל הוא להכות בחזרה בחברת התעופה U.S Airways על שהעזה לעלוב במוסלמים ע"י הורדתם מהטיסה, וכמובן, כנהוג באמריקה, לגזור קופון שמן של פיצויים ירקרקים.

כישראלים המורגלים באבטחה קפדנית של שדות תעופה ומטוסים הדבר נשמע לנו מגוחך. נסו לשוות בנפשכם שישה אימאמים מוסלמים צועקים "אללה" לפני עליה למטוס אל על, מתיישבים בזוגות במקומות שאינם שייכים להם בתחילת, אמצעו וסופו של המטוס, מבקשים חגורות נוספות מהדיילות למרות שאינם זקוקים להן, ומדברים בערבית ועברית על אל-קעידה ועירק אגב תפילה. למישהו יש ספק שלא רק שהם היו מורדים מהמטוס בצורה מיידית (אם היו זכאים לעלות אליו בכלל אחרי קריאות "אללה" בטרמינל), אלא שאין מוסלמי בעל יכולת מחשבה שהיה מעז להתנהג כך במטוס אל על? כמובן שאיננו מסוגלים לדמיין דבר כזה.

אמריקה שונה לצערי. אמריקה נאכלת חיה ע"י סרטן ליברלי שדוחף בכח פוליטיקלי קורקטנס הרסני במורד גרונה של המדינה עד כדי אמירה ברורה וללא כל עכבות או בושה שביטחון פיזי של גברים נשים וילדים אמריקאים אינו חשוב כמו זכותו של אדם לא להיות נעלב או לומר את דברו. אין כל דבר רע בליברליות כשמפרקים אותה לגורמיה וניתנת האפשרות לבחור אילו מיעדיה ראוי לאימוץ ואילו ראויים לדחיה. איננו חיים בעידן חשוך ויש דברים שאין להם מקום במאה ה-21, כמו רדיפת הומוסקסואלים או גזענות ממסדית מטעם המדינה. ארה"ב סבלה קשות מאלו במשך רוב שנות קיומה ויש לציין לטובה את המחנה הליברלי שתמך והניע את גלגלי הצדק באמצע המאה שעברה כדי להשיג זכויות אדם לקבוצות מיעוט כמו שחורים והומוסקסואלים. אבל כח האינרציה של המחנה הליברלי הפך לרקטה שאי אפשר לעצרה עד תום חומר הבעירה שבה, והמחנה איבד את דרכו בעשר השנים האחרונות. במקום להילחם למען צדק, כפי שעשה בעבר הפך המחנה הליברלי לשופרם של משתפי הפעולה עם האויב האיסלמונאצי, שונאי אמריקה מבית וקבוצות פשע וסטייה בארה"ב.

קחו לדוגמא את ארגון ה-ACLU, איגוד זכויות האזרח האמריקאי. איגוד שנלחם משפטית במה שהוא מכנה אי צדק ורמיסת זכויות אזרח. זוהי לכאורה מטרה נעלה אבל האם ידעתם למשל כי ארגון ה-ACLU אחראי לייצוגה של קבוצת NAMBLA? פירוש ראשי התיבות NAMBLA הינו "ארגון צפון אמריקאי של אהבת גברים-בנים". מדובר בארגון של סוטי מין שרואה באינוס ילדים קטנים (רק בנים) ע"י הומוסקסואלים פדופילים כמטרה עילאית. הארגון מפעיל ללא בושה לובי פוליטי להורדת גיל ההסכמה - וזאת בכדי שגברים חולים יוכלו לבעול ילדים רכים כחוק. אז נכון שעל פי החוק היבש לכל ארגון יש זכות דיבור – איש אינו יכול לקחת זכות זו - זכותו של כל אדם לומר שהוא אינו רואה באונס ילדים פשע (כל עוד הוא אינו עושה זאת). אבל מצד שני, אם אנו כבר מרכיבים משקפיים מיוחדים שמאפשרים לנו לראות מה שאין במקום את מה שיש, אין כל חוק שמחייב את ה-ACLU לקחת על עצמו את תפקיד המגן של קבוצות שכאלו במאבקן ללגאליזציה של אונס ילדים. ה-ACLU עושה זאת מרצונו החופשי ומטעמים אידאולוגיים מאחר וכנראה הוא רואה בזכותם של ילדים שלא להיאנס כדבר הפוגע בזכותם של גברים לפנטז על כך ולהתאגד בקבוצות העוסקות במציאת דרך חוקית לבצע זאת.

כשאני נתקל בדוגמאות מעין אלו אני שואל את עצמי האם לא לקחנו את הפוליטיקלי קורקטנס מעבר לגבולות המקוריים של כת-הנימוסין הזו. איני יודע היכן אתם עומדים, אבל בשבילי מדובר באמצעי נימוס ותו לא שנועד לעזור לקבוצות שבעבר נרדפו ע"י סטראוטיפים שליליים להיחלץ מהם ע"י הוצאת הכינויים שהופנו נגדם אל מחוץ לגבולות המקובל. אם פעם היה מקובל לקרוא לאדם שחור בשם מבטל החשיבות מימי העבדות - "כושי" - הרי שהיום הדבר אינו מקובל והביטוי אפריקאי-אמריקאי בא להחליפו. אם פעם היה נהוג לכנות אנשים הלוקים בשכלם בביטוי "מפגרים", על כל המשתמע מכך, הרי שהיום אין לומר כך והביטוי "מאותגרים מנטלית" בא לשנות זאת. זהו כוחה האמיתי של הקורקטיות הפוליטית – לקחת ביטויי גנאי שדבקו בשפת היום-יום שלנו עד כדי קבלתם כמובן מאליו, ודחיקתם למקום אליו הם שייכים – ספקטרום הקללות והנאצות.

אולם לכת הפוליטיקלי קורקטנס העכשוית יש פגם שהופך אותה למוטציה מסוכנת. בניגוד למטרתה המקורית – החלפת ביטויי גנאי מבטלי ערך בביטויים ששומרים על כבוד האדם – מוטציית הפוליטיקלי קורקטנס כיום עוסקת בזיהוי סכנות ברמה האישית וברמה הלאומית והלבנתן באופן מלאכותי תוך טישטוש המציאות ורמיסת האמת באמתלות של זכויות אזרח. קחו למשל את בעית ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו. כ-11 מליון איש חצו את הגבול ממקסיקו בחשכת הליל וחיים בניגוד לחוק ברחבי ארה"ב, עובדים בשחור או גונבים מספרי זיהוי (בארה"ב: מספרי social security) כדי לשלם מיסים ולהיראות חוקיים. במשך שנים רבות היו אלו מכונים Illegal Aliens - "זרים בלתי חוקיים". לא עוד. הביטוי הישן, למרות דיוקו החוקי אינם מחמיא מספיק לדעת אנשי הכת. לעולם בא ביטוי חדש: Undocumented Workers - "עובדים ללא תעודות". מוטציית הפוליטיקלי קורקטנס החליטה שלמרות שמדובר בעבריינים שחצו את הגבול והתגנבו לארה"ב, אין לקרוא להם "לא חוקיים". כדי להלבין אותם הם צוידו בכינוי החדש "עובדים ללא תעודות" שמעצם טבעו הוא חיובי שהרי מדובר "בעובדים" חרוצים. העובדה שרבים מהם עובדים בשחור ללא תשלום מיסים או תוך גניבת מסמכים וזהויות של אחרים או מצאו דרכם לכנופיות רחוב ועוסקים בגניבה וברצח אינה מעניינת את אלו הרוצים להלבינם בדיוק כפי שאין ברצונם להתייחס כלל לעובדה שהם מייצגים נטל על משלם המיסים האמריקאי שדואג לבריאותם וחינוך ילדיהם וכל זאת בשעה שהם אינם יותר ממסיגי גבול. תארו לכם לובי בישראל שנלחם לשנות את תיוגם של "שוהים בלתי חוקיים" למשהו כמו "עובדים חרוצים מאד ללא אישור מתאים". תראו לעצמכם אוכלוסיה של 250,000 איש שחצו את הגבול בחשכת הליל לתוך שטח מדינת ישראל וזו מנועה מלפעול נגדם ואפילו מלקרוא להם בשמם - "מתגנבים", "שוהים לא חוקיים" וכל זאת בשם הנימוס.

כת הפוליטיקלי קורקטנס אינה עוצרת בענייני הגירה. עכשיו היא מעוניינת למכור לאזרחי אמריקה שאין כל קשר בין מוסלמים לטרור. היא מעוניינת לספר לנו שהסיכוי שסבתא קשישה בת 80 ממוצא אירופאי היא בעלת סיכוי זהה לזה של צעיר מזרח תיכוני לחטוף מטוס ולרסקו מעל ערי ארה"ב. הכת מנהלת מלחמת חורמה במציאות ובסטטיסטיקה ואינה מוכנה להניח לכוחות הביטחון להתייחס לצעירים מוסלמים כאל קבוצת עניין מיוחדת בכל הקשור למניעת טרור אווירי או יבשתי. "לא כל מוסלמי הוא טרוריסט" זועקים חברי הכת. הם צודקים. אבל מהחלק השני של המשפט הם אוהבים להתעלם – "אבל 99% מהטרוריסטים בעולם מוסלמים". על כך אין להם תשובה. מצד שני הם מתעקשים לקבל את הטענה המוסלמית שכל מי שאינו מוסלמי הוא כופר טמא. ידעתם למשל שהרשות הפדרלית TSA שאחראית על הבידוק הבטחוני בכל נמלי התעופה בארה"ב מחוייבת, הודות ללחץ ליברלי, להורות לאנשיה שלא לגעת פיזית בספרי קוראן מחשש לפגיעה ברגשות המוסלמים הרואים באקט של נגיעת לא מוסלמי בקוראן כחילול הספר? בדיקות של ספרים כאלו חייבות להיעשות עם כפפות מיוחדות שמבודדות את הכופר הטמא מקודש הקודשים המוסלמי. עם סוג כזה של אפלייה אין לליברלים כל בעיה.

בהתעלמותם של אנשי כת הפוליטיקלי קורקטנס ממציאות עכשוית על סמך עיקרון שיועד למטרה אחרת ועוות לחלוטין תחת תפיסתם הקלוקלת – מסכנים אלו את חיי אזרחי ארה"ב. אין בי כל פליאה על עצם תמיכתם של אנשי הכת בששת האימאמים שהתנהגותם המשונה וחסרת הרגישות סימרה את שערותיהם של נוסעי וצוות טיסת U.S Airways ממינאפוליס לפיניקס. אין בי כל פליאה על כך שהתנהגותם המשונה של השישה נותרה ללא מענה ממשי ועוד פחות מזאת אין בי כל פליאה על ששאלות אלו שנותרו חסרות מענה אינן מטרידות כלל את הליברלים שאינם מסוגלים להבחין בפרטים אלו או להתייחס אליהם. תפיסתם הפשטנית את המקרה שאינה מסוגלת לראות בו דבר וחצי דבר מעבר ל-"מוסלמים שהורדו מטיסה בגלל שהם מוסלמים" - הינה בלתי אחראית ומסכנת חיי אדם. אם תצלח תביעתם נגד חברת התעופה וזו תיענש בקנס של עשרות מליוני דולרים – הדבר יעורר פחד מענשן של תביעות דומות ויביא להחלת נוהלי חברה המעודדים התעלמות מדפוסי התנהגות משונים של מוסלמים בטיסות. הנימוס האובדני וחסר ההגיון עלול להביא לפיגועי טרור חדשים.

בדיוק כמו מחלה אוטואימיונית הגורמת לגוף המבולבל להפנות את מנגנוני ההגנה שלו כנגד עצמו, כך יביא אסון הפוליטיקלי קורקטנס הקיצוני הרס וחורבן על אלו שהוא אמור לגונן. ככזה, הוא כלי שרת נאמן בידיהם של אויבי ממציאיו.